לילה שבין רביעי וחמישי
שוב נכנסנו להפגזה, אך זו לא הייתה רצינית ונשארנו במקום.
יום חמישי 11/10
לאחר קרבות הבלימה בהם נהדפו הסורים מכל השטח שכבשו ברמת הגולן למעט מוצב החרמון, הוחלט להמשיך בתנופה ולהבקיע לשטח סוריה במגמה ליצור איום משמעותי יותר על דמשק. ביום חמישי ה-11 באוקטובר בבוקר הבקיעו אוגדות 36 ו-210 בצפון הרמה בסיוע כבד של חיל האוויר וארטילריה. ההתקדמות נמשכה גם למחרת, כאשר שתי האוגדות משתלטות על השטח שנודע בהמשך כ"מובלעת" בתחום סוריה. ראשונה הבקיעה אוגדת רפאל איתן (36) עם לוחמי חטיבת גולני ועם לוחמי חטיבה 7 של השריון. היעד הראשון של גדוד 51 בקרבות ההבקעה, תל-דוהור, התברר בדיעבד כנטוש.
לאחר ההשכמה נתברר לנו שהפלוגה לא משתתפת אלא רק פלוגה ג' וכמובן האכזבה בינינו גדולה.
07:00
הביאו לנו סיגריות ועוגות מכפר בלום וכן כמה מכתבים וציורים שילדים כתבו (מצ"ב) כעת אנו מחכים אולי בכל זאת יקחו אותנו לפעולה. כוונת הגדוד היא לתקוף יעד מבוצר ע"י מוצב 105. בידיעה שהגיעו אלינו מג"ד 12 נהרג. אחד הרבנים הגיע הנה חילק תפילה לפני הקרב ונטילת לולב.
08:00
מיקי שמע שהחבר'ה מקטרים שאנחנו לא עולים אל היעד המבוצר. כינס את כולם והסביר שצריך 3 פלוגות חי"ר ולא יקחו מסייעת אלא פלוגות שהתאמנו. לפיכך אנחנו יוצאים אחרי הכח. אעפ"כ הפלוגה מדוכאת. בינתיים פלוגות א',ב' וג' מתאמנות על דגם של יעד מבוצר.
09:00
מטוס ישראלי מדגם פנטום הופל ע"י טיל סורי. הטיס נראה צונח, כנראה בשטחנו.
09:45
ושוב הגיעו עוגות, ממתקים, סיגריות. אנחנו מוצפים ומלאים בדברים טובים.
10:45
הגדוד + חט' 7 יוצאים לדרך. הצנחנים (מיל') שהיו צריכים לפשוט בלילה לא ביצעו ולכן העבודה תהיה קשה יותר.
15:15
בשעה זו אנו מאזינים בקשר כדי לשמוע את המלחמה של הגדוד. כבר בשלב הראשון עלה זחל על מוקש ויש 3 פצועים.
4 טילי נ.מ. סורים רדפו אחרי מטוס ישראלי ובשניה האחרונה הצליח המטוס לברוח.
09:00
המג"ד קרא לנו בקשר והתברר לו פתאום שאנחנו נמצאים בשטח כינוס, דבר שכנראה לא היה צריך להיות. זה פשלה של מישהו אבל בינתיים לא ידוע מי. אורי התקשר עם מבצעים חטיבה 1 (הכוונה לחטיבת גולני) ושם אמרו שיבררו יותר מאוחר, בינתיים אנחנו הולכים לישון. הפלוגה המסייעת נשארה מאחור, בשטח ישראל, בעוד ששאר פלוגות הגדוד נכנסו לשטח המובלעת והשתתפו בתפיסת תל-דוהור שהסתבר בדיעבד שהיה נטוש.
היום היה יום ממש מדכא. השעמום הזה דיכא אותנו, ועוד המחשבה שכל שאר הגדוד נילחם.